מעגל אנושי קסום

***העיסוק בקונסטלציה ארגונית הכריח אותי להסתכל על משפחה כעל סוג מסוים של מערכת אנושית כשלצידה עוד מערכות ולמרות השוני למצוא את הדומה בכולן.
כך שכשאני כותבת "מערכת אנושית" אפשר להחליף את זה ב "משפחה", "ארגון", "עסק", "זוגיות" , "קורס" , "קהילה" וכו וכו...*** 

מערכת אנושית אוהבת יציבות. והיא מחפשת אותה בעזרת חוסר שינוי. 

מה חשוב לא לשנות? 

1. לא לשכוח ולא לשנות את הפרטים שמרכיבים אותה. 

2 לא לשנות את מה שמדביק אותם זה לזו בעזרת:
זהות (אנחנו חילונים או שמאלנים) אמונות (אצלנו מאמינים ב, אוהבים את)
התנהגות (אצלנו כל יום שישי אוכלים יחד) מותר ואסור (אצלנו לא מדברים על...)

באופן פרדוקסלי מה שמגן על המערכת ונותן לה יציבות הוא גם המקל בגלגלים שמקשה עליה להתרחב (כמו חתנים, כלות, תינוקות חדשים ועד עובדים חדשים, אנשים חדשים שמצטרפים לקבוצה מגובשת)
או לעדכן את מה שמחבר ביננו (זוגיות אחרי 20 שנה, בכל זאת השתננו ב 40 שנה האחרונות)
ולכן יציבות ועמידות המערכת לשינויים לא תמיד הולכים ביחד.

כדי להשתנות יש לשלם את מחיר היציבות וזה מפחיד.
עמידות המערכת תאופיין בשתי יכולות: 

1. יכולת לרקוד ריקוד עדין שבין שמירה על הצביון, על מה שמחבר ומדביק את המערכת הספציפית הזו, לבין ההסכמה לבדוק את הרלוונטיות של זה ולעדכן גרסה .

2. יכולת לרקוד ריקוד עדין שבין שמירה על כמות האנשים שמגדירים את אותה מערכת כדי לייצר ביטחון ותחושת שייכות חזקה (מונוגמיה אנושית) ובו זמנית ברגע הנכון לפתוח את המעגל לתוספת שהיא גם אחריות (מלשון אחר) , עניין ורוח חדשה.

כל זה תקף למערכות גדולות כמו מערכת החינוך ולמערכות קטנות כמו זוגיות.
תמיד טוב להסתקרן לגבי המקומות בהם המערכת נפתחת בקלות לבחוץ ואו להיפך, המקומות בהם כל השומרים מתייצבים ומבקשים לשמור על הסטטוס קוו, ההרגלים, התבניות והתגובות האוטומטיות.

מה מנתק אותנו ( לא לדבר על העבר? מהו הפיל שבחדר) ?
זה הדבר שכשהוא מופיע הוא אנרגטית או פיסית, הודף את רוב האנשים , כמו מגנט שהתהפך.
מה שמחבר אותנו ( אוכל ! או אהבה ענקית בין אחיות שהידקה את קצוות המשפחה - כמו במקרה אצלי )?
זה הדבר שכשהוא נוכח המגנט מושך את רוב האנשים לבפנים.
זה הדבר שאם לא יתקיים, המשך קיומה של המערכת מותנה בספק. 

מה שמחבר, 

מה שמנתק, 

מה שמושך, 

מה שהודף 

הופך אותנו למי שאנחנו. 

מעגל אנושי קסום.